הפוסט "חרדי? תתאשפז באברבנל" לקוח מתוך הבלוג "דפים" נכתב ע"י משתדלת-להיות-בסדר באפריל 2008
בס"ד.
סליחה שאני מכניסה את הנושא הזה גם לפה, אבל פשוט נמאס לי לשמוע עד כמה פתטיים יכולים להיות אנשים.
לא מזמן "זכינו" כולנו להתוודע לסיפור המזעזע על האישה מבית שמש, זאת שהתעללה ב-12 הילדים שלה בצורה מחרידה. שמעתי, קראתי והפנמתי שמדובר במישהי שלא מן היישוב. לתומי סברתי שזה שקוף, שכל בר דעת יבין ויחשוב כמוני, אלא שאז נתקלתי גם בתגובות אחרות.
כשזו הייתה תגובה אחת שתקתי, גם בשנייה בשלישית וברביעית לא התייחסתי, אבל כשפתאום ראיתי שחלק לא כ"כ קטן אוחז בדעה הזו זה פשוט קומם אותי.
"החרדים האלה, יולדים ילדים כדי להתעלל בהם".
"אני לא מבין על מה המהומה, זה הרי ברור שקורים שם הרבה דברים כאלה".
"אני כ"כ מזועזעת! איך יכולה אישה שכ"כ מקפידה על המצוה להיות צנועה לעשות דבר כזה?".
"זה ברור שזה ככה אצלם, הרי יש פסוק `חוסך שבטו שונא בנו`, זה חלק מהאידיאולוגיה שלהם".
"פשוט מרתיח! היא עוד אמרה שזה לצורך חינוך!".
עוד סיפרה חברה של אחותי, חוזרת בתשובה ואמא לכמה זאטוטים שמאז שהמקרה התפרסם אמא שלה וחמותה נוהגות לבקר אותה יותר ולבדוק שהכל בסדר עם הילדים. היא אומרת שאמא שלה אפילו לא טורחת להסתיר את המחשבות השחורות שלה, על זה שלמשפחה חרדית חייבים להיות מינימום 10-12 ילדים שחלק מהחינוך שלהם הוא התעללות. אמא, וזה מה שהיא חושבת על הבת שלה.
לא יודעת מה איתכם, אבל לי פשוט נמאס לשמוע את ההכפשות האלו. לא אמרתי שכולם חושבים ככה, אבל חלק מספיק גדול מהאוכלוסייה בשביל להתייחס לזה, למרות שבכתיבה שלי אני מעניקה לזה עוד תשומת לב.
אז אליכם, האנשים שבכ"ז חושבים ככה. אני רואה את התייפיפות הנפש, את הכאב הדמעות והזעזוע שאתם מביעים על המקרה. אבל למרות זאת אני מנסה להבין, באמת שמנסה ולא כ"כ מצליחה- זה באמת מה שאתם חושבים עלינו? למה? כי מה, כי אנחנו שומרים מצוות בצורה אדוקה יותר? אז מה? ואם הייתם נחשפים למקרה התעללות קשה כזה אצל נוצריה קתולית או נזירה מהותיקן גם אז הייתם מכניסים את כל הנוצרים האדוקים תחת הקטגוריה של חולי נפש? אם זו דרך החינוך החולנית שלנו למה אותי לא הכו? למה לא מרימים ידיים על אחיינים שלי? למה חברות שלי לא סוחבות משקעים?
אני רואה את מבטי הרחמים שלכם ברחוב, עיניים משקפות מחשבות. אתם מסתכלים עלי כאילו אני מסכנה, כאילו כולאים אותי בכבלי הדת. אבל אז אתם שומעים אותי מדברת, מחייכת, מקרינה את זה שבאמת טוב לי ואפילו מסבירה את האידיאולוגיה החרדית. זה מפליא, מסתבר שמסתתר קצת שכל מאחורי הלבוש השחור והחולצות החנוקות שהם עוטים על עצמם. זה מוזר לכם כי התרגלתם לסטיגמות, לזה שחרדי הוא חייזר ונזיר בודהיסטי הוא איש נורמלי ומעניין.
אבל כל זה זמני, כי יבוא יום שגם אני אהיה אמא ואז תסתכלו עלי כעל מפלצת. או אז אני אהפך מבחורה תמימה ומסכנה לאמא מכה, לחולת נפש. הילד שלי יהיה מושא לרחמים, וזה לא ישנה לכם אם אתייחס אליו יפה יותר משאתם נוהגים כלפי הילדים שלכם.
בתורה יש שני פסוקים שמלמדים על חיוב שמירת השבת- "זכור את יום השבת לקדשו" ו"שמור את יום השבת לקדשו". באף אחד מהפסוקים האלו לא כתוב שאסור לנסוע בשבת, שאסור להדליק אור. אלא מה, גדולי הרבנים דנו ע"פ שני הפסוקים האלו ורמזים אחרים ועל פיהם החליטו מה מותר ומה אסור (יש לכל דבר הסבר, אני לא נכנסת לזה כרגע כי זה לא נושא הפוסט, זה ארוך). כמה דרישות, כמה חקירות וכמה פלפולים עד שקבעו וקובעים את ההלכה.
הפסוק היחיד שמדבר על הכאת ילדים הוא "חוסך שבטו שונא בנו", וגם עליו רש"י מפרש שמדובר בשבט הלשון, במילים. למה לדעתכם על מצות השבת גדולי התורה חקרו ובדקו והגיעו כ"כ רחוק, ובפסוק של חוסך שבטו הם יקראו אותו כפשט כמו שהוא בלי לפרש? בלי להסביר? למה שבמצוות השבת הם יחמירו והכאת ילדים הם יקלו ויורו להרים ידיים בכזו טבעיות? גם לשבט הלשון יש הלכות ודינים, מה אומרים לילד ומה לא, קל וחומר על הכאה של ממש. גם אלו שבכ"ז סוברים שמדובר על הכאה פיזית אומרים שמדובר על מכה לא כואבת על היד, לא בשביל שההורה יוצא את העצבים אלא למטרת הצבת גבול.
בניגוד למה שקורה בציבור הכללי, אצלנו אין תוכניות של סופר נני שזוכות לרייטינג גבוה כ"כ. אצלנו כשבת מתחתנת היא לרוב סיימה סמינר, היא למדה פסיכולוגיה והבנה של נפש הילד. אני חיה בפנים, אני שומעת איך מלמדים אותנו לגעת בילד בכפפות של משי. חורה לי מאוד שדווקא אותנו הפכו לחולי נפש ועוד בשם הדת, שאנשים לא מסוגלים להבדיל בין אישה מטורפת מאיזו כת לבין חרדי נורמלי מהשורה, שכל השוני בינו לבינם שהוא בחר לחיות אחרת.
כולי תקווה שהפוסט הזה יגיע לעיניים הנכונות
.יום נפלא לכולנו,
משתדלת :-)
נ.ב.לא יודעת אם מספיק הדגשתי את זה, אבל הפוסט מכוון לאנשים שמסתכלים עלינו בצורה שציינתי. כמו שיש הרבה כאלו שכן יש גם הרבה כאלו שלא, ולא התכוונתי לפגוע באף אחד.
בס"ד.
סליחה שאני מכניסה את הנושא הזה גם לפה, אבל פשוט נמאס לי לשמוע עד כמה פתטיים יכולים להיות אנשים.
לא מזמן "זכינו" כולנו להתוודע לסיפור המזעזע על האישה מבית שמש, זאת שהתעללה ב-12 הילדים שלה בצורה מחרידה. שמעתי, קראתי והפנמתי שמדובר במישהי שלא מן היישוב. לתומי סברתי שזה שקוף, שכל בר דעת יבין ויחשוב כמוני, אלא שאז נתקלתי גם בתגובות אחרות.
כשזו הייתה תגובה אחת שתקתי, גם בשנייה בשלישית וברביעית לא התייחסתי, אבל כשפתאום ראיתי שחלק לא כ"כ קטן אוחז בדעה הזו זה פשוט קומם אותי.
"החרדים האלה, יולדים ילדים כדי להתעלל בהם".
"אני לא מבין על מה המהומה, זה הרי ברור שקורים שם הרבה דברים כאלה".
"אני כ"כ מזועזעת! איך יכולה אישה שכ"כ מקפידה על המצוה להיות צנועה לעשות דבר כזה?".
"זה ברור שזה ככה אצלם, הרי יש פסוק `חוסך שבטו שונא בנו`, זה חלק מהאידיאולוגיה שלהם".
"פשוט מרתיח! היא עוד אמרה שזה לצורך חינוך!".
עוד סיפרה חברה של אחותי, חוזרת בתשובה ואמא לכמה זאטוטים שמאז שהמקרה התפרסם אמא שלה וחמותה נוהגות לבקר אותה יותר ולבדוק שהכל בסדר עם הילדים. היא אומרת שאמא שלה אפילו לא טורחת להסתיר את המחשבות השחורות שלה, על זה שלמשפחה חרדית חייבים להיות מינימום 10-12 ילדים שחלק מהחינוך שלהם הוא התעללות. אמא, וזה מה שהיא חושבת על הבת שלה.
לא יודעת מה איתכם, אבל לי פשוט נמאס לשמוע את ההכפשות האלו. לא אמרתי שכולם חושבים ככה, אבל חלק מספיק גדול מהאוכלוסייה בשביל להתייחס לזה, למרות שבכתיבה שלי אני מעניקה לזה עוד תשומת לב.
אז אליכם, האנשים שבכ"ז חושבים ככה. אני רואה את התייפיפות הנפש, את הכאב הדמעות והזעזוע שאתם מביעים על המקרה. אבל למרות זאת אני מנסה להבין, באמת שמנסה ולא כ"כ מצליחה- זה באמת מה שאתם חושבים עלינו? למה? כי מה, כי אנחנו שומרים מצוות בצורה אדוקה יותר? אז מה? ואם הייתם נחשפים למקרה התעללות קשה כזה אצל נוצריה קתולית או נזירה מהותיקן גם אז הייתם מכניסים את כל הנוצרים האדוקים תחת הקטגוריה של חולי נפש? אם זו דרך החינוך החולנית שלנו למה אותי לא הכו? למה לא מרימים ידיים על אחיינים שלי? למה חברות שלי לא סוחבות משקעים?
אני רואה את מבטי הרחמים שלכם ברחוב, עיניים משקפות מחשבות. אתם מסתכלים עלי כאילו אני מסכנה, כאילו כולאים אותי בכבלי הדת. אבל אז אתם שומעים אותי מדברת, מחייכת, מקרינה את זה שבאמת טוב לי ואפילו מסבירה את האידיאולוגיה החרדית. זה מפליא, מסתבר שמסתתר קצת שכל מאחורי הלבוש השחור והחולצות החנוקות שהם עוטים על עצמם. זה מוזר לכם כי התרגלתם לסטיגמות, לזה שחרדי הוא חייזר ונזיר בודהיסטי הוא איש נורמלי ומעניין.
אבל כל זה זמני, כי יבוא יום שגם אני אהיה אמא ואז תסתכלו עלי כעל מפלצת. או אז אני אהפך מבחורה תמימה ומסכנה לאמא מכה, לחולת נפש. הילד שלי יהיה מושא לרחמים, וזה לא ישנה לכם אם אתייחס אליו יפה יותר משאתם נוהגים כלפי הילדים שלכם.
בתורה יש שני פסוקים שמלמדים על חיוב שמירת השבת- "זכור את יום השבת לקדשו" ו"שמור את יום השבת לקדשו". באף אחד מהפסוקים האלו לא כתוב שאסור לנסוע בשבת, שאסור להדליק אור. אלא מה, גדולי הרבנים דנו ע"פ שני הפסוקים האלו ורמזים אחרים ועל פיהם החליטו מה מותר ומה אסור (יש לכל דבר הסבר, אני לא נכנסת לזה כרגע כי זה לא נושא הפוסט, זה ארוך). כמה דרישות, כמה חקירות וכמה פלפולים עד שקבעו וקובעים את ההלכה.
הפסוק היחיד שמדבר על הכאת ילדים הוא "חוסך שבטו שונא בנו", וגם עליו רש"י מפרש שמדובר בשבט הלשון, במילים. למה לדעתכם על מצות השבת גדולי התורה חקרו ובדקו והגיעו כ"כ רחוק, ובפסוק של חוסך שבטו הם יקראו אותו כפשט כמו שהוא בלי לפרש? בלי להסביר? למה שבמצוות השבת הם יחמירו והכאת ילדים הם יקלו ויורו להרים ידיים בכזו טבעיות? גם לשבט הלשון יש הלכות ודינים, מה אומרים לילד ומה לא, קל וחומר על הכאה של ממש. גם אלו שבכ"ז סוברים שמדובר על הכאה פיזית אומרים שמדובר על מכה לא כואבת על היד, לא בשביל שההורה יוצא את העצבים אלא למטרת הצבת גבול.
בניגוד למה שקורה בציבור הכללי, אצלנו אין תוכניות של סופר נני שזוכות לרייטינג גבוה כ"כ. אצלנו כשבת מתחתנת היא לרוב סיימה סמינר, היא למדה פסיכולוגיה והבנה של נפש הילד. אני חיה בפנים, אני שומעת איך מלמדים אותנו לגעת בילד בכפפות של משי. חורה לי מאוד שדווקא אותנו הפכו לחולי נפש ועוד בשם הדת, שאנשים לא מסוגלים להבדיל בין אישה מטורפת מאיזו כת לבין חרדי נורמלי מהשורה, שכל השוני בינו לבינם שהוא בחר לחיות אחרת.
כולי תקווה שהפוסט הזה יגיע לעיניים הנכונות
.יום נפלא לכולנו,
משתדלת :-)
נ.ב.לא יודעת אם מספיק הדגשתי את זה, אבל הפוסט מכוון לאנשים שמסתכלים עלינו בצורה שציינתי. כמו שיש הרבה כאלו שכן יש גם הרבה כאלו שלא, ולא התכוונתי לפגוע באף אחד.
